התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19

הלאומיות היא תופעה היסטורית שצמחה במאה ה- 19 באירופה, בעקבות שינויים ותהליכים שהתרחשו במאות ה – 18- 19.
מאות מיליונים מאוכלוסיית אירופה עברו מהכפר אל העיר ונקלעו עקב כך לעולם חדש וזר, שהיה עולם שהיה שונה מהמסגרות המוכרות אליהן הורגלו ובהן חיו במשך מאות בשנים. לפני המהפכה התעשייתית מסגרות ההתייחסות העיקריות היו: הכפר ומוסדותיו, המשפחה המורחבת, הכנסייה והכומר המקומי, השכבה החברתית- כלכלית עליה נמנו.
תהליכי התיעוש והעיור יצרו מעמדות חדשים וגרמו להתרופפות ואף לפירוק המסגרות החברתיות הקיימות. הלאומיות שימשה מסגרת תומכת למיליוני אירופיים במדינות השונות במקום המסגרות שהתפרקו, תנועות הלאומיות הצליחו להעניק לאנשים תחושת השתייכות והזדהות עם יעדיהן ודרכי מאבקן.
 
מושגי יסוד
לאום  קבוצת אנשים בעלי מאפיינים(יסודות)  משותפים , אשר שואפת להגיע להגדרה עצמית בטריטוריה מוגדרת.
בלאום קיימים יסודות משותפים , המאחדים את הלאום ומייחדים אותו מקבוצות אחרות. יסודות אלה יכולים להיות : מוצא משותף ,ערכי תרבות משותפים כמו היסטוריה, שפה, זיכרונות, מיתוסים ,לעיתים דת משותפת, אידיולוגיה וערכים משותפים.
לאומיות – היא תופעה הכוללת את תחושת ההשתייכות ללאום מסוים, בעל תרבות משותפת (שפה, מנהגים מסורת), בצירוף להתפתחות תודעה ושאיפה של הלאום להגיע להגדרה עצמית (עצמאות)

המאפיינים של הלאומיות המודרנית

נהוג למיין את המאפיינים של הלאומיות על-פי היבטים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים:
  • ההיבט הפוליטי– הלאומיות מערערת עלהלגיטימיות של מוקדי הכוח הקודמים- שושלות המלוכה, האצולה והכנסייה, ודורשת להעביר את מוקדי הכוח והשלטון ללאום. שאיפת הלאום היא לבטא את עצמו בצורה פוליטית, באמצעות הקמת מדינה עצמאית. כתוצאה מזה ,במהלך המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20 מפת אירופה השתנתה ללא היכר .
  • ההיבט החברתי– הלאומיות, המבטאת את תחושת השייכות והנאמנות ללאום, מגשרת על פני הבדלים כגון פערים חברתיים, פערים כלכליים ומסורות אזוריות. הלאומיות מחזקת מסגרות השתייכות ויוצרת מוקדי זהות חדשים לבני אדם .
  • ההיבט התרבותי– הזהות הלאומית מתגבשת בדרך כלל סביב מולדת, אליה קשור הלאום, ובה נוצרה הזהות הלאומית. הלאומיות מחייה מסורות קיימות ומעשירה אותן. נוצרת תרבות הלאום המורכבת מסמלים, מיתוסים, סיפורים, שפה, זיקה לדת, זיכרון היסטורי, טיפוח אתרי זיכרון, שירים, תלבושות מסורתיות, מאכלים.

מאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה  במאה ה-19

המאבקים הלאומיים היו שונים ממדינה למדינה אך ניתן בכל זאת למצוא מספר מאפיינים משותפים למרבית התנועות הלאומיות והם:
  1. 1. המטרה של התנועות הלאומיות הייתה להיאבק למען הקמת מדינת לאום עצמאית (ריבונית) בחבל הארץ שאליו התייחסו כמולדת. התנועות הלאומיות נאבקו לסילוקו של שלטון זר מאדמת המולדת של בני הלאום כמו ביוון , או לאיחוד יחידות פוליטיות נפרדות לכלל יחידה לאומית – פוליטית אחת, כמו בגרמניה ואיטליה.
  2. התנועות הלאומיות עסקו בטיפוח התודעה הלאומיות בקרב בני הלאום במטרה לחזק את הלכידות והשותפות בין כל בני הלאום. הן עשו זאת בדרכים מגוונות כגון:
א. החייאת השפה הלאומית  המשותפת כדי ליצור זהות מיוחדת ונפרדת לכל אומה.
ב. טיפוח מסורות עממיות  הכוללות  אגדות ושירי עם  ותלבושת לאומית.
ג. חקר והוראת ההיסטוריה המשותפת  כדי להדגיש את הקשר בין ההווה לעבר המפואר של העם .
ד.  יצירת סמלים לאומיים הכוללים דגלים , המנונים , ואתרי הנצחה וזיכרון. הדגל  נחשב לסמל שלמענו מוכנים בני אדם למות . השירה המשותפת והכבוד הניתן להמנון יוצרים תחושה של שייכות ומחויבות כלפי הלאום והארץ. אנדרטאות לאומיות לזכר לוחמים פטריוטים שהקריבו את חייהם למען המולדת ולזכר קרבות גבורה, ובתי עלמין צבאיים, היו אף הם כלים להפצת הלאומיות, הם הפכו למקדשים של פולחן לאומי.
  1. המנהיגים של התנועות הלאומית היו מנהיגים מסוג חדש ,הם היו מנהיגים מודרניים כריזמאטיים שידעו לסחוף את ההמונים אחריהם. הם האמינו ברעיונות ההשכלה של זכויות יסוד וריבונות העם .המנהיגים ניהלו מאבקים בדרכים שונות כלפי גורמים חיצוניים ונגד כוחות בארצם שרצו לעכב את השגת יעדיהם – בעיקר כוחות המשטר הישן : המלוכה, האצולה, והכנסייה.
  2. רוב התנועות הלאומיות התגבשו בשלביםמפעילות מצומצמת של משכילים להקמת אגודות לאומיות ועד לגיוס המונים למאבק צבאי להשגת שחרור לאומי. מרבית החוקרים מסכימים כי תנועות לאומיות נולדות ומתחילות לפעול בקרב האינטליגנציה, שכבת המשכילים. שכבה זו המורכבת מאנשי רוח, סופרים, מורים, מרצים, עיתונאים , מלחינים וציירים, מגלה פתיחות לקליטת רעיונות חדשים, ופועלת להשריש את רעיון הלאומיות בעמיהם. הם עושים זאת באמצעות טיפוח התודעה הלאומית. בהמשך הוקמו כבר אגודות לאומיות שביצעו פעולות ממשיות להשגת העצמאות .בשלב הזה התנועות הלאומיות יוצאות אל הרחובות ובאמצאות הפגנות או בריקדות, מנסות לקדם את מטרתן הפוליטית ("אביב העמים"). דרך נוספת היא מה  שקרה באיטליה, שם פעלה בין השנים 1815- 1831 אגודת הקרבונרי (שורפי הפחם) שביצעה פעולות טרור שהיו מכוונות נגד השלטון האוסטרי באיטליה  ולבסוף מתרחש   המאבק הצבאי ההמוני שמטרתו לסלק שליטים זרים ולכבוש שטחים שהוגדרו חלק מהמולדת הלאומית .  
  3. בכל מאבק לאומי היו גורמים המסייעים וגורמים המעכבים את מימוש המטרות של התנועות הלאומיות – גורמים אלה היו : אופי השלטון, היקף המודרניזציה, כוחה של הכנסייה, מידת הפיצול החברתי, המדיני והפוליטי.

הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה – 19

במאה ה- 19 בלטה באירופה התופעה של צמיחת תנועות לאומיות והתחזקות הלאומיות בקרב עמים באירופה. לתופעות אלה היו גורמים שונים מסוגים שונים :  
א. רעיונות ההשכלה
  1. השפעת הרעיונות של תנועת ההשכלה
    תנועה ההשכלה התפתחה בסוף המאה ה-18 ושהדגישה את חשיבות השכל (התבונה) והקידמה כתחליף לאמונה ולדת (הפילוסופים הבולטים שלה היו : רוסו ומונטסקייה).
תנועה זו הדגישה שמקור הידע הוא באדם ולא בכנסיה.  תנועה זו הביאה להכרה שכל בני האדם שווים בזכויות היסוד לחיים, לחירות ולקניין, ולכן , על מנת לממש את הזכויות האלה השלטון צריך לקבל את סמכותו מהעם ולא מידי האל כפי שטען המלך. (עיקרון ריבונות העם ).
התנועות הלאומיות הושפעו מהרעיונות הללו וטענו שלא רק בני אדם כפרטים זכאים לזכויות יסוד, אלא, שגם עמים זכאים לחירות ושוויון – כלומר לשחרור מעול זרים ולקביעת השלטון הרצוי להם.
השפעת תהליך החילון
רעיונות ההשכלה , שהדגישו את חשיבות השכל (התבונה) והקידמה  כתחליף לאמונה ולדת , קידשו את חירות האדם ואת זכויות האדם הביאו להעמקת תהליך החילון. יותר ויותר בני אדם החלו להטיל ספק באמיתות הדתיות ובעיקר הטילו ספק בסמכויות הכנסייה והשלטון שטענו שהם שולטים  בשם האל  . תהליכי החילון באירופה גרמו להתרופפות המסגרת הדתית שהייתה גורם מאחד, ולהיחלשות הנאמנות הראשונית לדת. על רקע זה הלאומיות החלה לתפוס את מקומה של הדת כמקור הזדהות והשתייכות .
השפעת הרעיונות של התנועה הרומנטית
תנועה הרומנטית התפתחה לאחר וכתגובה לתנועת ההשכלה, בסוף המאה ה-18(סופרים ומשוררים כמו גטה בגרמניה וביירון באנגליה ).
תנועה זו הדגישה את הרגש והדמיון.ודגלה בחזרה לעבר בה חי אדם בהרמוניה עם הטבע.(בניגוד לתנועת ההשכלה שדגלה בעתיד מתוך אמונה בהתקדמות המין האנושי).
התנועה חיפשה אחר המיוחד והשונה בכל עם. המיוחד – המשותף לבני אותו עם, השונה – המייחד אותם מעמים אחרים. בכך הדגישו, במיוחד בגרמניה, כי אלה שיש להם תרבות משותפת ראוי שיהיה להם שלטון משותף, ודרשו את איחוד נסיכויות גרמניה התנועות הלאומיות הושפעו מתנועה זו בכך שגם הן הדגישו את המיוחד בכל אומה ,תוך רצון לחזור לתקופת הגדוּלה של כל עם – כלומר לעבר. עמים כמו היוונים והאיטלקים שאפו לחזור לימי הזוהר של עמיהם בעת העתיקה.
אירועים היסטוריים
4.השפעות המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית
חוקרים מיחסים את הגילוי הראשון של הלאומיות המודרנית באירופה לאירועים הקשורים במהפכה הצרפתית שראשיתה ב- 1789. בעת המהפכה הצרפתית פוזרה אסיפת המעמדות והוקמה האסיפה הלאומית,שהייתה מוסד פוליטי משותף לכל המעמדות החברתיים בצרפת. המהפכה הצרפתית שינתה לחלוטין את המשטר המדיני בצרפת, ומימשה את הרעיון הדמוקרטי של שלטון העם. כל אזרח צרפתי הוכר כבן הלאום הצרפתי , ולכל האזרחים הייתה זכות לבחור בשלטון. בחירתם של האזרחים העניקה לגיטימיות לשלטון.הלאומיות הצרפתית היא ביטוי ללאומיות אזרחית, המתבססת על תפיסה ליברלית המעניקה את חופש הבחירה וחופש ההצטרפות לאומה.
למרות שהמהפכה הצרפתית נחשבת למקור הלאומיות, המהפכה הלאומית הראשונה התרחשה 13 שנה קודם במלחמת השחרור של המושבות בצפון אמריקה משליטתה של בריטניה ב 1776. במלחמה זו המכונה "המהפכה האמריקאית" הפכו המושבות הבריטיות בצפון אמריקה למדינה ריבונית . גם מהפכה זו מהווה ביטוי ללאומיות אזרחית שערכיה הם : שיווין, חירות, ודמוקרטיה. בשתי המהפכות נקבע תקדים להרס "הסדר הישן" ובניית מוסדות שלטוניים השואבים את סמכותם מהעם.
השפעות כיבושי נפוליאון על העמים באירופה:
כיבושי נפוליאון בונפרטה, הפיצו במהלך המאה ה- 19 את רעיונות ההשכלה ואת העקרונות  של המהפכה הצרפתית ברחבי אירופה , אך בו זמנית הם גם עוררו בקרב העמים התנגדות לכיבוש הצרפתי ורגשות לאומיים עזים , תודעה לאומית ושאיפה לעצמאות. העמים השונים החלו לחקור את עברם ההיסטורי ולהדגיש את ההבדלים ביניהם לבין עמים אחרים. כיבושי נפוליאון עוררו את הלאומיות האתנית. 
תהליכים כלכליים וחברתיים
השפעת תהליכי המודרניזציה
הלאומיות הושפעה לא רק מזרמים רעיוניים כמו ההשכלה והרומנטיקה, אלא גם מתהליכים כלכליים, חברתיים.המהפכה התעשייתית , וההגירה אל הערים (תהליך העיור) שבאה בעקבותיה, שינו את פני החברה והכלכלה במאה ה- 19. אלה גרמו להתפוררות המבנה החברתי המסורתי שהתבסס על משפחה גדולה המתגוררת באותו מקום דורות רבים, שינו את פני הערים, וגרמו למשברים. המוני האנשים חיו בערים מנותקים מהטבע ומהקהילה הקטנה והתומכת שאליה הורגלו. אצל רבים התעורר צורך נפשי במוקד הזדהות חדש שייצור קשר ושייכות ביניהם. הלאומיות הייתה "הדבק" שחיבר את מגזרי החברה החדשים והקנה לכולם תרבות משותפת.
התפתחויות טכנולוגיות כגון הדפוס, הטלגרף והתחבורה אפשרו את הפצת הרעיון והתרבות הלאומיים לכל שכבות האוכלוסייה.

להורדה והדפסת סיכום הנושא של "התעוררות הלאומיות באירופה במאה ה-19 – לחצו כאן

 

הכנה לבחינות בגרות שלוש יחידות במתמטיקה שאלון 801 באתר עגורים